אור UV במפעלי טקסטיל: יותר מסתם כלי לניקוי
רוב האנשים חושבים שנורות UV הן כלי לניקוי פני השטח. אך במפעלי טקסטיל, הן למעשה כלי חשוב ביותר לשמירה על ניקיון ועל איכות הבדים.
הכל מתחיל בניקיון הבדים הגולמיים. הבדים עלולים להכיל שלל חיידקים זעירים שעלולים לפגוע באיכות הבדים. כדי למנוע זאת, אנו מעבירים את הבדים דרך נורות UV-C. נורות אלו הורסות את ה-DNA של החיידקים עוד לפני שהבד נוגע בחומרי הצבע. זה קורה במהירות, וכך אנו לא צריכים להילחם בחיידקים באמצע תהליך הייצור.
השלבים הבאים
כשאנו עוברים לשלבי הדפסה או ציפוי, המטרה משתנה. אנו כבר לא מנסים להרוג חיידקים; אנו מנסים להמיר את החומר הנוזלי לחומר מוצק.
אנו משתמשים באורכי גל מסוימים של UV כדי לגרום לתגובה בחומרי הדפסה. זה כמו קסם – החומר הנוזלי הופך לפולימר מוצק באופן מיידי.
אך יש כאן בעיה: יש צורך בכמות מתאימה של אנרגיה. אם הנורות לא עובדות כראוי, או אם המכונות עובדות מהר מדי, הדיו לא יתייצב. כתוצאה מכך, הדיו עלול להידבק לבד, או אפילו להיקלף.
אנו משקיעים מאמץ רב בבחירת העוצמה הנכונה של הנורות (מג’וול/סמ”ר). כמובן, נורה בעלת הספק גבוה יותר מאפשרת להגדיל את מהירות הייצור, אך היא גם יוצרת הרבה חום. אם המאווררים לא מסוגלים לטפל בחום הזה, הנורות יכולות להישרף מהר מדי.
המקומות בהם הנורות נמצאות
אנו מוצבים את הנורות במספר מקומות בתהליך הייצור:
*השלב הראשון: חיטוי הבדים הגולמיים.
*שלב ההדפסה: שימוש בדיו שמתייצב באמצעות אור UV כדי לקבל גרפיקות ברורות.
*שלב הסיום: הוספת ציפויים הידרופוביים או ציפויים שמונעים שריפה.
ההגדרה של מיקום הנורות היא די פשוטה – אורך הנורה צריך להתאים לרוחב הבד. בדרך כלל אנו משתמשים בנורות מודולריות. כך, אם אחת הנורות נשרפת, ניתן פשוט להחליפה. אין צורך לעצור את כל תהליך הייצור רק כדי להחליף נורה.
עם זאת, יש צורך להיות זהירים עם כמות האור UV. אף שהוא מצוין לחיטוי חיידקים, כמות גדולה מדי עלולה לפגוע בסיבים הסינתטיים של הבד. יש צורך לאזן את זמן שהבד נמצא תחת האור. אם עושים זאת נכון, הבד יהיה סטרילי. אם לא, הבד עלול להיפגע.