כיצד לעצור את קולות הצפצוף של הבלמים באמצעות קרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים
האם תהיתם פעם מדוע חלק ממגנטי הבלמים פשוט לא מפסיקים לצפצף? בדרך כלל, הבעיה נובעת מהאופן בו החומרים מיובשים. אם החלק החיצוני של חומר החיכוך מתקשה מהר מדי, החלק הפנימי נשאר רך. כתוצאה מכך נוצרות פערים בדרגת הצפיפות, וכן מתחים פנימיים. כשלוחצים על הבלמים, החוסר אחידות הזה הופך לרטט. ורטט – זה בדיוק מה שאנו שומעים כקולות צפצוף מעצבנים. הבעיה עם התנורים המסורתיים רוב המקומות משתמשים בתנורי חימום רגילים. הם מחממים את החומרים מהחוץ פנימה. זה כמו לנסות להמיס סטייק קפוא במחבת חמה – הקצוות נשרפים לפני שהחלק האמצעי מתחמם. אנו קוראים לזה “אפקט הקרום”. תפקידו של קרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים במקום לחכות שהחום יחדור לחומר, קרינת אינפרא-אדום בגלים קצרים חודרת עמוק לתוך החומר. היא לא נשארת בפני השטח, אלא חודרת לתוך המולקולות בכל חלקי המגנט. כך נוצרת טמפרטורה אחידה, מהלוח התומך ועד החלק העליון של המגנט. כיצד להשתמש בטכנולוגיה הזו נכון כדי שזה יעבוד, אנו משתמשים בנורות קוורץ בעלות עוצמת חימום גבוהה. אלו אינן נורות רגילות – הן מפיקות חום עז שמכוון ישירות לרזינים שנמצאים במגנטי הבלמים. אך לא ניתן פשוט לחבר אותן ולקוות לטוב. יש צורך לשלוט באורך הגל. אם האורך גדול מדי, החום יחמם רק את החלק החיצוני של המגנט. אם האורך קצר מדי, האנרגיה פשוט תנועץ בחומר. זו צריכה להיות באיזון מדויק – כך שהחום יגיע לטמפרטורה הנכונה, מבלי לפגוע בחלק החיצוני של המגנט. מה קורה בפועל היתרון הגדול של טכנולוגיה זו הוא שהיא מקצרת את זמן העיבוד. ניתן לעבד את החלקים הרבה יותר מהר. אך יש גם חסרון – נורות אלו מפיקות כמות עצומה של חום. אם מערכות האוורור והקירור אינן יעילות מספיק, הרכיבים האלקטרוניים עלולים להינזק. אני תמיד ממליץ לחבר את הנורות האלו למערכת בקרה PID מדויקת. אם הטמפרטורה עולה יותר מדי, הרזינים עלולים להתקשות. אך אם משתמשים בקצב חימום נכון, הפערים בדרגת הצפיפות ייעלמו. ללא פערים – ללא רטט. ללא צפצופים.